Categories
Global economy Fiscal cliff Global Market Economic effects

Financial cliff approaching !?

הצוק הפיננסי המתקרב בארצות הברית והשלכותיו האפשריות

Financial cliff” – מדובר במושג שנעשה מאוד פופולרי בזמן האחרון בשל האפשרות הסבירה להתרחשותו בפועל בארצות הברית בשנה הבאה. מדובר על מצב שבו המדינה, כדי לצמצם את חובה התופח , מעלה בצורה דרסטית את המיסים מחד ומצמצמת את הוצאות הממשלה באופן גורף מאידך. החוב של ארצות הברית, נכון לנובמבר השנה עומד על יותר מ16.3 טריליון דולר!!! החוב הזה ממשיך לתפוח בקצב ממוצע של 3.87 מיליארד דולר ליום*. מבחינה טכנית הצוק הפיננסי יתרחש כאשר החוב יגדל עד לתקרת החוב הלאומי המותרת בארצות הברית והממשלה תאלץ לנקוט באמצעים דרסטיים כדי להוריד את החוב. האופציה השנייה של ממשלת ארצות הברית במקרה זה היא להכריז על חדלות פירעון (כמו שרוסיה עשתה, לדוגמא , במשבר פיננסי של1998 ) ולפגוע בצורה אנושה בתדמית, אמינות ויוקרה של ארצות הברית ברחבי העולם, מצב שלו יש השלכות מהפכניות על סדר העולמי העכשווי וכנראה השלכות מאוד שליליות לבעלות בריתה של ארצות הברית כגון ישראל.

בקיץ 2011 ממשל אובמה הצליח בקושי להעלות את תקרת החוב הלאומית דרך הקונגרס מ15 טריליון ליותר מ17 טריליון ע”י עסקה בעלת הרבה התניות שנתקבלה אחרי משא ומתן מאייש בין דמוקרטים לרפובליקאים. אין שום הבטחה לכך שהממשל יצליח לעשות זאת בפעם הבאה שהחוב התופח ייגע כמעט בתקרת החוב הלאומית. בזמן שהדמוקרטים נוטים לדחות את בעיית החוב לעתיד ולהמשיך בהמרצת הכלכלה האמריקאית ע”י הרחבה מוניטרית ) הזרמת כספים למשק) תוך מימון ע”י החוב והעלאת המיסים, הרפובליקאים בקונגרס מודאגים מבעיית החוב יותר ונראה כי מעדיפים לבצע קיצוצים פיסקליים בהוצאות הממשלה כדי להקטין את החוב אך לא להעלות מיסים לעשירים בארצות הברית.

כאמור, צוק פיסקלי הולך להתרחש, כאשר החוב יגיע שוב לתקרה המותרת ולא תהיה הסכמה בקונגרס לגבי העלאת התקרה פעם נוספת. בקצב הממוצע הנוכחי של גידול בחוב המצב עלול להתרחש כבר בשנה הקרובה. המאפיין של צוק פיסקלי יכול להיות העלאת מיסים ישירים כמו מס הכנסה ומס רווח הון ,פגיעה קשה בפרויקטים לאומיים, השקעה מופחתת בצבא ארה”ב, קיצוץ שירותי הרווחה, סגירת תכניות חקר החלל ועוד. כלומר כדי לצמצם את החוב תצטרך ארצות הברית לפגוע אנושות בכלכלה בכך שהשקעות בה יצטמצמו באופן ניכר והביקוש בקרב צרכנים, הנאלצים לשלם יותר מיסים, גם ירד באופן חד. בנוסף ארצות הברית תאלץ לקצץ בעוצמתה הצבאית , הפוליטית והטכנולוגית.

הצוק הפיננסי מתקרב

ההשלכות של צוק פיננסי שתואר לעיל יכולות להביא לסוף הסדר העולמי הקיים כפי שאנחנו מכירים אותו. נציג לכם כאן אחד מהתסריטים האפשריים שיכולים להתרחש:

בארצות הברית, שתיכנס למיתון עמוק בעקבות המיסים והקיצוצים, רמת החיים תרד פלאים, והציבור, שממנו יילקחו האמצעים לאורך חיים שהכירו יכול לעשות מחאה חברתית ולערער את הסדר החברתי הקיים. בארצות הברית יש אוכלוסיות שלימות שנשענות על תשלומי הקצבאות מהממשלה. ברגע שאנשים יפסיקו לקבל קצבאות בשל הקיצוצים הם יחפשו דרכים אחרות לשרוד ובגלל האבטלה הגואה הדרך היחידה שלהם להתקיים מבחינתם יהיה עיסוק בפשע. האוכלוסייה הענייה יותר תציף בגל פשע חדש את הערים האמריקאיות, שיהיו פחות מוגנות בגלל קיצוץ במצבת כוח אדם של המשטרה. המדינה יכולה להיכנס לא רק למיתון כלכלי אלא גם לכאוס חברתי בעקבות הצוק הפיננסי.

הזירה הבינלאומית גם תהיה נתונה לשינויים דרסטיים ושליליים לרוב בעקבות הצוק הפיננסי. ההשפעה הפוליטית של ארצות הברית תתפוגג, יכולתה לנהל מלחמות תדעך במידה מסוימת ואויבי המערב, שהעיקרי ביניהם הוא האסלם הקיצוני ירימו ראש בכל רחבי העולם. מצבם של בעלי הברית של ארה”ב ובראשם ישראל הנמצאת בעימות תמידי בעוצמות משתנות עם השכנות הערביות והפלגים הפלסטיניים יורע עד מאוד בלי הסיוע הכספי והביטחוני מהאמריקאים ועוצמה מחודשת של האסלם הקיצוני. הנפגעות האחרות מהמצב המתואר יהיו כל היצואניות לארצות הברית. סין לדוגמא, מסתמכת מאוד על יצוא לארצות הברית ואם היצוא הזה ידעך, זה יכול לתת דחיפה לתמורות שליליות מאוד בכלכלה הסינית ואולי בעקבות כך גם בחברה הסינית. גם ארצות אחרות שכביכול תלויות פחות בארצות הברית יפגעו וביניהן יהיו רוסיה וערב הסעודית, שתי מדינות שמסתמכות על יצוא משאבים טבעיים. כאשר יהיה מיתון בהיקף המתואר בארצות הברית , מחירי הסחורות שארה”ב מייבאת היום (נפט לדוגמא) ירדו ובכך יפגעו בתקציבי המדינות היצואניות של המשאבים.

לסיכום, ניתן להסיק, כי צוק פיננסי אמריקאי יכול להביא לשקיעתה של ארצות הברית כמעצמה, מיתון וכאוס עולמי ועליית האסלם הרדיקלי (ואחת מהנפגעות העיקריות מהמצב עלולה להיות ישראל).

ניתן רק לקוות שקברניטי ארצות הברית ימצאו פתרון אחר ומכאיב פחות לבעיית החוב האמריקאי האדיר והתופח.

*הנתונים נלקחו מ”שעון החוב הלאומי האמריקאי”, המוצג במנהטן, ניו יורק.