תהליכים שפגעו במשקים של מדינות הרווחה
ויצרו לחצים לרפורמות כלכליות בכלל ופעולות הפרטה בפרט
“משבר פיסקאלי”(יצחק כ”ץ ,1997)
בעקבות דעיכת הצמיחה, ההכנסות של מדינות הרווחה ממיסים קטנו אך הממשלות לא יכלו להקטין בד בבד גם את שירותי הרווחה שהם התחייבו לתת לציבור ואת הקצבאות הרבות. מצב זה הביא ליצירת גירעונות תקציביים אשר איימו לתפוח אם הזמן לחובות ציבוריים גדולים.
חוסר רצון של משלמי המיסים להמשיך ולשאת בנטל המיסים הכבד מדינת רווחה מתאפיינת בדרך כלל במיסים גבוהים אשר נועדו ,כפי שנאמר מקודם לכסות את עלויות קצבאות ושירותי הרווחה, ולהביא לצמצום פערים חברתיים. עם דעיכת הצמיחה ותקופת השגשוג חלה גם דעיכה בנכונות הציבור של משלמי המיסים להמשיך ו”להניע את גלגלי מדינת הרווחה”(יצחק כ”ץ,1997) ע”י תשלום המיסים הגבוהים. כתוצאה מכך נוצר משבר אמון בין הציבור הנ”ל לבין המדינה וחוסר אמון של הציבור הנ”ל בשיטת “מדינת הרווחה”.
הדבר הוביל לאיבוד בסיסי תמיכה ציבוריים בשיטה,ולניסיונות רבים יותר של משלמי המיסים לחמוק מתשלום המיסים.
קושי בגיוס משאבים להשקעות ובניודם במשק בעל התערבות ממשלתית גדולה ומיסים גבוהים הקושי הנ”ל,נובע,לפי דעתי, מגורמים הבאים:
א) בשל המיסים הגבוהים, הפוגעים כמובן ברווחים הצפויים מהשקעות,הביקוש של סקטור הפרטי להשקעות במדינה יורד. משקיעים פוטנציאלים מניידים את ההון למקומות שבהם הרווח הצפוי הוא גבוהה יותר.
ב) גם במצב שבו המדינה מפיקה רווחים מחברות ממשלתיות שברשותה, את אותם רווחים קשה לנייד להשקעות, או למטרות חשובות אחרות בגלל לחצים פוליטיים ולחצים של איגודים מקצועיים. פוליטיקאי יתפתה להשתמש ברווחים הנ”ל למטרות פופוליסטיות (כגון,העלאת קצבאות לאוכלוסייה מסוימת לפני הבחירות) ואיגודים מקצועיים ילחצו להחזרת רווחים לטובת עובדי אותה חברה ממשלתית(בישראל דוגמא מוחשית לכך הם עובדי הנמלים לפני הרפורמה בהם, ונתונים מן העיתונות הכלכלית המראים ששכר הממוצע של עובדי חברת החשמל ומקורות מתחרה על המקום הראשון רק עם שכר ממוצע בענף הבנקאות והביטוח).
עלייה במימדי האבטלה משק הסובל מחוסר יעילות כלכלית, יתקשה בתנאי משבר ומיתון להתאים את עצמו במהירות לתנאים חדשים ולהשתקם. את זה אנו יכולים לראות בעלייה במימדי אבטלה במדינות הרווחה המערביות . גם בישראל נצפתה עלייה במימדי האבטלה בעקבות משבר האנרגיה עם כי די מינורית הודות לקיזוז האבטלה ע”י קליטת עובדים רבים בסקטור הציבורי באותה עת( מנקודת ראות ימנית ליברלית ניתן להגיד שכך, למעשה, רכיב ממדיניות הרווחה קיזז את השפעותיה השליליות על מצב תעסוקה במשק).
היוצרות של מעמד של “נתמכים מרצון”
האוכלוסייה המערבית של אחרי מלה”ע נולדה לתוך מצב שבו המדינה מספקת שירותי רווחה ומבטיחה רמת חיים מסוימת בכל מצב, בלי קשר למאמציו של הפרט להשגת רמת חיים זו מחד, ומצב שבו פרט שכן מתאמץ ומשיג הכנסות והטבות נאות ,מוותר על חלק גדול מהכנסותיו והטבותיו למען החברה והמדינה מאידך. תנאים אלה פגעו ,כמובן, ברצון של הפרט לעבוד,בהישגיותו וביצירתיותו, מה שהוביל להיווצרות ו”גידול של אוכלוסייה לא פרודוקטיבית ונתמכת,כלומר ליצירת מעמד חברתי של נתמכים שאיבדו את התמריץ לעבוד”(יצחק כ”ץ, 1997).
סקטור ציבורי גדול ,מסורבל וסובל מאי-משילות (סובל מחוסר יכולת של המנהלים לנהל אותו בצורה יעילה ואפקטיבית).
את בעיית הסקטור הציבורי במדינת רווחה ניתן לחלק למספר גורמים:
א) מכשולים בירוקראטיים בארגון עצמו הנובעים מהיותו ארגון ציבורי –מנהל בחברה ממשלתית הפועלת בענף שבגבולות השוק הפרטי יעמוד מפני בעיית חוסר גמישות של ארגונו,כיון שארגונו כפוף לנהלים ותקנות ביורוקראטיים. הדבר מתבטא בעיקר בחוסר יכולת של המנהל להגיב במהירות לתנאים המשתנים של השוק,עובדה שפוגעת קשות ביעילות ניהול שוטף בחברה ציבורית.
ב) לחצים חברתיים ופוליטיים – כפי שהוזכר קודם, מנהל ארגון ממשלתי חשוף ללחצים מהדרג הפוליטי שמעליו וללחצים מאיגודים מקצועיים שנמצאים ,כביכול, תחתיו. הדבר פוגע ביישום מטרותיו המקצועיות של הארגון לטווח בינוני וארוך (דוגמא לכך תהיה אם בחברת החשמל במקום השקעת רווחים בתשתיות חדשות תתבצע העלאה נוספת בשכר לעובדים).
ג) חוסר תאימות בין חלקיו השונים של הסקטור הציבורי – אחד ממטרות “מדינת רווחה” בהתערבות ממשלתית במשק הייתה הכוונת המשק בהתאם למטרות הממשלה
( למשל, מטרות חברתיות או השקעה ופיתוח תשתיות). בשלבים ראשונים של יישום מדיניות “מדינת רווחה” אכן, הייתה תאימות בין כל הגורמים בסקטור הציבורי מה שתרם לתפקוד אפקטיבי והשגת היעדים והמטרות של הממשלה (דוגמא לכך הוא תכנון מרכזי שבו נקטה ממשלת ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה). בהמשך , במרוצת השנים סקטור ציבורי ב”מדינות רווחה” המשיך לגדול ,לתפוח וכתוצאה מכך להפוך למסורבל יותר, מה שהוביל בסופו של דבר לבירוקרטיה מסועפת הגורמת לחוסר תיאום בין חלקיו השונים של המשק וכתוצאה מכך לתקלות בעת ניסיון לבצע את מדיניות הממשלה בפועל (היתרון של שליטה ממשלתית במשק המאפשרת ביצוע מטרות הרווחה בצורה יותר טובה נעלם בעקבות סרבול של הסקטור הציבורי).
ד) חוסר תקצוב בפועל למטרות מדיניות הרווחה – בעקבות משברים פיסקאליים שהוזכרו מקודם,הממשלות התקשו להוציא לפועל את מדיניות הרווחה.
*בגלל גורמים שנזכרו לעיל נוצר פער בין מטרות מוצהרות של ממשלות מוכוונות רווחה לבין מה שנעשה בפועל. דבר שגרם לתהיות בקשר ליעילות של מדיניות הרווחה אפילו בצד השמאלי-חברתי של הקשת הפוליטית.
מקורות:
• شلومو إيكنشتاين، زيلبرفارب بن تسيون، شمعون روزويتز، 1998، "خصخصة الشركات في إسرائيل وفي جميع أنحاء العالم".
• بن بساط آفي، 2001، "من تدخل الحكومة إلى اقتصاد السوق: الاقتصاد الإسرائيلي 1985-1998"، أنا
عوفيد"، تل أبيب؛ معهد موريس فالك للأبحاث الاقتصادية في إسرائيل، القدس.
• هاليفي نداف وروث كالينوف، 1974، "التطور الاقتصادي في إسرائيل"، أكدون، القدس.
• د. يتسحاق كاتس، 1997، "الخصخصة في إسرائيل والعالم"، القدس، دار النشر بيكار المحدودة.
• Berne Michel & Pogorel Gerard, 2004, “Privatization
تجارب في فرنسا".
• كريستوفرسن هنريك، بالدام مارتن، 2002، "الخصخصة"
في الدانمرك 1980-2002".
• غولدشتاين أندريا، 2003، "الخصخصة في إيطاليا-1993-2002".
• مايكل باركر، 2003 "تجربة الخصخصة في المملكة المتحدة".
• الموقع الإلكتروني لمعهد فان لير في القدس، حاييم بيرشمان، 2007، "حدود الخصخصة".
http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/econsoc/1/disput
E5.PD
• يوآف بيليد، موقع "ماذا يحدث في العالم؟" على شبكة الإنترنت، "الجريمة تدفع - ما الذي يمكن أن نتعلمه من التجربة الأمريكية في خصخصة بيوتي؟
حارس سجن؟"
http://private.prison.googlepages.com/world
• موقع NRG، يوسي غرينشتاين، "إن متوسط الراتب في شهر أيار انخفض إلى 7,428 شيكل".
http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/460/648.html
وقال موقع صحيفة "هآرتس" على الإنترنت، أرييه ديان، "السيادة ليفيف يعد بمعاملة سجنائه بشكل جيد".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml؟
itemNo=650833&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0
• الموقع الإلكتروني لوزارة الأمن الداخلي "سجون السجون".
http://www.mops.gov.il/BP/OnTheAgenda/PrisonPrivatization
• موقع وزارة الأمن الداخلي، "خصخصة السجون الإسرائيلية".
http://www.mops.gov.il/NR/rdonlyres/25996BD2-B001-4F71-BE44-
B080D6AAD3B8/0/PrivatizingIsraeliPrisons12_15.pdfAsdasd
• موقع الكنيست، "قانون تعديل قانون السجون".
www.knesset.gov.il/laws/heb/FileD.asp؟
Type=1&SubNum=1&LawNum=1935
• موقع مراقب الدولة البريطاني، تقرير 18/6/2003
http://www.nao.org.uk/publications/nao_reports/02-
03/0203700.pdf
• موقع مناهضة خصخصة السجون، ورقة موقف، أطباء من أجل حقوق الإنسان، "الخطيئة وعقوبتها، خصخصة السجون".
http://www.phr.org.il/phr/files/articlefile_1119784224709.pdf
• الموقع الإلكتروني لشركة "عميدار"، "الأهداف والغايات".
http://www.amidar.co.il/Amidar/About+Amidar/Matarot.htm
• موقع شركة "أركيا"، "نبذة عن الشركة".
http://www.arkia.co.il/click/static_page؟
pageid=about_cmpny_hist&langcode=2
• الموقع الإلكتروني للوكالة اليهودية "كوروت الأرجون"
http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Home/About/In
fo
• موقع شركة الكهرباء "ملخص القوائم المالية".
http://www.israel-electric.co.il/bin/ibp.jsp؟
ibpDispWhat=zone&ibpDisplay=view&ibpPage=IP&ibpDispWho=Invest
ors&ibpZone=Investors&
• موقع "واينت"، نوريت بالطار، "وزارة البنى التحتية وهيئة المرافق العامة والكهرباء ستناقش الخلاف حول الموضوع
تعرفة الكهرباء الخاصة".
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-735829,00.html
• موقع واي نت، جاي مي تال، "تم رفض إنشاء محطة كهرباء شيري أريسون".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3526103,00.html
• אתר "ניו-יורק טיימס", ג'ניפר סטיינהאוור,مقابل 82 دولارا في اليوم, حجز زنزانة في"
سجن 5 نجوم"
ex=1335499200&en=25344300f0ef0a4d&ei=5088&partner=rssnyt&emc=
ار اس اس
• موقع مركز إدفا، يائيل حسون، 2006، ثلاثة عقود من الخصخصة.
http://www.adva.org/view.asp?lang=he&catID=17&articleID=436