الخصخصة في إسرائيل

תקומתו של המשק הישראלי

מדינת ישראל התחילה את דרכה כמשק ריכוזי שבו הממשלה הלאימה את המפעלים החשובים בו ( לדוגמא בתחום התשתיות,בתי זיקוק, מפעלי כימיה) . הדבר אפשר למדינה לנקוט בשיטת התכנון המרכזי בכלכלה ולפתח את המשק בהתאם להעדפות הממשלה. בהמשך, בשנות השישים עם התפתחות המשק וגידול במגזר הציבורי התחילה הממשלה לנקוט במהלכי ההפרטה (דוגמאות הן :חיסול השקעות הממשלה בבנק אוצר לחייל,מכירה של מניות הממשלה להתיישבות תעשייתית ,מכירת חלק ממניות הממשלה במגל-מפעלי גז וכו’). מהלך הפרטת חברות ממשלתיות נעשה מעוגן בחוק ע”י חקיקת חוק חברות ממשלתיות ב 1975. תהליך ההפרטה קיבל משמעות פוליטית אחרי שנת 1977.

הפרטת חברות בעקבות מהפך של שנת 1977

בשנת 1977 הליכוד עלה לשלטון (זהו מהפך, כיון שבמשך 29 שנים לפני 1977 מפלגת עבודה הייתה בשלטון ) והכריז על ליברליזציה של כל תחומי הכלכלה תוך צמצום מעורבות הממשלה במשק. משמעות הדבר הייתה אמורה להיות האצה וריבוי של תהליכי הפרטה במשק, הודות למדיניות מכוונת של הממשלה להפרטת חברות ממשלתיות. ולמרות זאת מתוך 48 חברות שועדת שרים לענייני כלכלה החליטה להפריט ב1978 הופרטו לבסוף רק כ21 חברות ממשלתיות בין השנים 1977 -1985 בעלות כוללת של 53 מיליון דולר. בנוסף לכך הקימה הממשלה בתקופה זו 10 חברות ממשלתיות חדשות מה שיצר פער בין הצהרות מפלגת הליכוד למעשים בפועל ביחס להפרטה , היקפה והשגת מטרותיה.

ממשלת אחדות 1984

בשנת 1984 הוקמה ממשלת אחדות לאומית אשר הגתה תוכנית ייצוב כלכלת ישראל כשנה לאחר מכן.
כחלק מתוכנית הייצוב הנ”ל החליטה הממשלה להאיץ את תהליך ההפרטה במשק, אך גם כאן היה פער בין הצהרות למעשים. לא הייתה שום מכירת חברה בשנת 1985, בשנתיים שאחרי זה הייתה מכירה חלקית של 3 חברות ממשלתיות בסכום כולל של 39 מיליון דולר ורק בשנת 1988 פדיון ממכירת חברה ממשלתית עבר את רף ה100 מיליון דולר בפעם הראשונה. סה”כ בשנים 1986-1990 הופרטו חברות ממשלתיות בעלות כוללת של 420 מיליון דולר.

הפרטה בשנות ה-90

בשנות ה-90 הואצה ההפרטה במשק ישראלי מהסיבות הבאות:
1.עלייה גדולה מברית המועצות החל מתחילת שנות ה-90.
מכיוון שהממשלה לא הייתה מסוגלת את כל העולים בסקטור הציבורי, הוחלט (בעצת הבנק המרכזי) להאיץ בתהליכי הפרטה כדי לחזק את המגזר הפרטי ולדרבן ביקוש לכוח אדם מצידו.
2.לחץ מקרן המטבע העולמית לביצוע תהליכי ליברליזציה במשק.
3.ב1993 הוכנס תיקון לחוק החברות הממשלתיות הנועד להקל על ביצוע מדיניות ההפרטה. התיקון קבע את הקמת ועדת השרים לענייני הפרטה כשראש ממשלה בראשה.
באותה שנה קבעה ועדת השרים לענייני הפרטה את היעדים הבאים:
3.1 יציאת הממשלה מן הסקטור העסקי והרחבת מרכיבי התחרות בו
3.2 שכלול וייעול פעילותם של מונופולים מן החברות הממשלתיות
3.3 משיכת השקעות זרות למשק ישראלי ושילוב גובר של משק ישראלי בפעילות עסקית בינלאומית
3.4 קבלת תמורה נאותה עבור חברות מופרטות
3.5 הגמשת שוק העבודה ושילוב של עובדי החברות הממשלתיות בבעלות על החברות
3.6 פיתוח והרחבה של שוק ההון
כתוצאה מהאצת תהליכי הפרטה נמכרו בשנים 1990-1995 כ24 חברות ממשלתיות במלואן או בחלקן כש3 מן החברות המופרטות היו מן החברות הגדולות במשק (“שקם”, “בזק” ו”כימיקלים לישראל”). סך התקבולים מהפרטת חברות בשנים אלה עלו על 1.5 מיליארד דולר.
למרות תהליכי הפרטה הנ”ל נכון לשנת 1999 היו בישראל כ106 חברות ממשלתיות ומעורבות שהכנסותיהן באותה שנה (1999) עמדו על 55 מיליארד שקל עם רווח נקי של 744 מיליון שקל כשחלקה של הממשלה ברווח הנ”ל הוא 613 מיליון שקל.

הפרטה בשנות ה2000

בנימין נתניהו כשר האוצר בממשלה שהייתה בראשותו של אריאל שרון, אימץ ב2003 תוכנית כלכלית שבה תמורת קבלת ערבויות מצד ארה”ב ( 9 מיליארד דולר במשך שלוש שנים ) ממשלת ישראל התחייבה לצעדים הבאים:

1. הורדת שכר במגזר הציבורי
2.הפחתת תשלומי העברה
3.הפרטת קופות הפנסיה
4.הפרטה סופית עד סוף 2004 של 2 מ4 החברות הבאות: “אל על”, “בזק”, בנק “לאומי” ו”בתי זיקוק לנפט”.
כפי שאנו יודעים נכון לתחילת שנת 2008 חברת בזק הופרטה במלואה, % המניות של מדינת ישראל בבנק לאומי עומד על 11.9%, באל- על גרעין השליטה הועבר לידיים פרטיות ובתחום בתי זיקוק הייתה הפרטה חלקית (הפרטה מוצלחת של בתי זיקוק –אשדוד).

לסיכום

כפי שניתן לראות מדינת ישראל נקטה במדיניות הפרטה בדרך זו או אחרת לאורך רוב שנות קיומה. ניתן לראות שתהליכי ההפרטה התעצמו לאורך השנים בד בבד עם התעצמותו והשתכללותו של המשק הישראלי. המשק, שנולד כמשק ריכוזי עם התערבות ממשלתית גבוהה בו, עבר תהליכי ליברליזציה והפך למשק ליברלי בעל מגזר פרטי חזק. ניתן לראות בתהליכי ההפרטה שהוצגו לעיל כאחד מתהליכי הליברליזציה שאותם עבר המשק בדרך להיותו משק ליברלי ומודרני.

مصادر

• شلومو إيكنشتاين، زيلبرفارب بن تسيون، شمعون روزويتز، 1998، "خصخصة الشركات في إسرائيل وفي جميع أنحاء العالم".
• بن بساط آفي، 2001، "من تدخل الحكومة إلى اقتصاد السوق: الاقتصاد الإسرائيلي 1985-1998"، أنا
عوفيد"، تل أبيب؛ معهد موريس فالك للأبحاث الاقتصادية في إسرائيل، القدس.
• هاليفي نداف وروث كالينوف، 1974، "التطور الاقتصادي في إسرائيل"، أكدون، القدس.
• د. يتسحاق كاتس، 1997، "الخصخصة في إسرائيل والعالم"، القدس، دار النشر بيكار المحدودة.

• Berne Michel & Pogorel Gerard, 2004, “Privatization
تجارب في فرنسا".
• كريستوفرسن هنريك، بالدام مارتن، 2002، "الخصخصة"
في الدانمرك 1980-2002".
• غولدشتاين أندريا، 2003، "الخصخصة في إيطاليا-1993-2002".
• مايكل باركر، 2003 "تجربة الخصخصة في المملكة المتحدة".
• الموقع الإلكتروني لمعهد فان لير في القدس، حاييم بيرشمان، 2007، "حدود الخصخصة".
http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/econsoc/1/disput
E5.PD

• يوآف بيليد، موقع "ماذا يحدث في العالم؟" على شبكة الإنترنت، "الجريمة تدفع - ما الذي يمكن أن نتعلمه من التجربة الأمريكية في خصخصة بيوتي؟
حارس سجن؟"
http://private.prison.googlepages.com/world

• موقع NRG، يوسي غرينشتاين، "إن متوسط ​​الراتب في شهر أيار انخفض إلى 7,428 شيكل".
http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/460/648.html
وقال موقع صحيفة "هآرتس" على الإنترنت، أرييه ديان، "السيادة ليفيف يعد بمعاملة سجنائه بشكل جيد".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml؟
itemNo=650833&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0
• الموقع الإلكتروني لوزارة الأمن الداخلي "سجون السجون".
http://www.mops.gov.il/BP/OnTheAgenda/PrisonPrivatization
• موقع وزارة الأمن الداخلي، "خصخصة السجون الإسرائيلية".
http://www.mops.gov.il/NR/rdonlyres/25996BD2-B001-4F71-BE44-
B080D6AAD3B8/0/PrivatizingIsraeliPrisons12_15.pdfAsdasd
• موقع الكنيست، "قانون تعديل قانون السجون".
www.knesset.gov.il/laws/heb/FileD.asp؟
Type=1&SubNum=1&LawNum=1935

• موقع مراقب الدولة البريطاني، تقرير 18/6/2003
http://www.nao.org.uk/publications/nao_reports/02-
03/0203700.pdf
• موقع مناهضة خصخصة السجون، ورقة موقف، أطباء من أجل حقوق الإنسان، "الخطيئة وعقوبتها، خصخصة السجون".
http://www.phr.org.il/phr/files/articlefile_1119784224709.pdf
• الموقع الإلكتروني لشركة "عميدار"، "الأهداف والغايات".
http://www.amidar.co.il/Amidar/About+Amidar/Matarot.htm
• موقع شركة "أركيا"، "نبذة عن الشركة".
http://www.arkia.co.il/click/static_page؟
pageid=about_cmpny_hist&langcode=2
• الموقع الإلكتروني للوكالة اليهودية "كوروت الأرجون"
http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Home/About/In
fo
• موقع شركة الكهرباء "ملخص القوائم المالية".
http://www.israel-electric.co.il/bin/ibp.jsp؟
ibpDispWhat=zone&ibpDisplay=view&ibpPage=IP&ibpDispWho=Invest
ors&ibpZone=Investors&
• موقع "واينت"، نوريت بالطار، "وزارة البنى التحتية وهيئة المرافق العامة والكهرباء ستناقش الخلاف حول الموضوع
تعرفة الكهرباء الخاصة".
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-735829,00.html
• موقع واي نت، جاي مي تال، "تم رفض إنشاء محطة كهرباء شيري أريسون".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3526103,00.html
• אתר "ניו-יורק טיימס", ג'ניפר סטיינהאוור,مقابل 82 دولارا في اليوم, حجز زنزانة في"
سجن 5 نجوم"

ex=1335499200&en=25344300f0ef0a4d&ei=5088&partner=rssnyt&emc=
ار اس اس
• موقع مركز إدفا، يائيل حسون، 2006، ثلاثة عقود من الخصخصة.
http://www.adva.org/view.asp?lang=he&catID=17&articleID=436