התיישנות בתביעת רשלנות רפואית על פי דיני הנזיקין חלה 7 שנים לאחר המועד שמתגבשת עילת תביעה, כלומר, המועד בו התגלה לנפגע כי יש קשר בין הנזק ממנו הוא סובל ואירוע הרשלנות, וזאת בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום האירוע.
אצל קטינים תקופת ההתיישנות תתחיל להיספר משעה שהקטין הפך לבגיר, כלומר במועד בו הגיע לגיל 18.
כאשר מבקשים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית קיימת חובה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה בתחום, על מנת לתמוך בטענות הנטענות בכתב התביעה.
בניגוד לתביעות בתחומים אחרים, חובת צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה הינה בעלת משמעות מיוחדת בתחום תביעות רשלנות רפואית הואיל ובתביעות מסוג זה תלויה הן הוכחת הרשלנות והן הוכחת הנזק בחוות דעת מומחה.
בעוד שבתביעות נזיקין בגין נזקי גוף שאינם כתוצאה מרשלנות רפואית, כגון תאונת עבודה או תאונה אחרת, על בעל דין התובע פיצויים בגין נכות להגיש חוות דעת מומחה לעניין הנזק ולעניין הקשר הסיבתי בין הנזק לבין המעשה או המחדל, הרי שבתביעות נזיקין בגין נזקי גוף כתוצאה מרשלנות רפואית, יש להוכיח על ידי חוות דעת מומחה, בנוסף לדרגת הנכות, גם את עצם קיום הרשלנות.
כלומר, לצורך הגשת כתב תביעה בעילה של רשלנות רפואית, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית, אשר תעסוק בשלוש סוגיות:
1. קיומה של עוולת הרשלנות
2. קיום קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק
3. שיעור הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מהרשלנות
במקרים מסוימים יהא צורך לצרף לכתב התביעה מספר חוות דעת בתחומים שונים, כך לדוגמא, תביעה המוגשת בגין נזק שנגרם לילוד במהלך הלידה עשויה לכלול חוות דעת של מומחה במיילדות וגניקולוגיה, המתאר את מהלך הלידה וקובע במה התרשלו המיילדים; חוות דעת נוספת של מומחה בנוירולוגיית ילדים, לקביעת הקשר הסיבתי שבין מצבו של הילוד ואירועי הלידה; וחוות דעת שלישית של מומחה בשיקום, הקובע מהם צרכיו הרפואיים והשיקומיים של הילוד.
העיקרון העומד מאחורי דרישות התקנות, הינו כי אדם המגיש תביעה כנגד רופאים ומוסדות רפואיים, בטענה חמורה כטענת רשלנות, לא יוכל לעשות זאת על ידי הפרחה סתמית של טענות, מבלי שיצביע לפחות על בסיס ראשוני לטענותיו.
יתרה מכך, בית המשפט, שאינו מומחה לרפואה, אינו רשאי לחרוץ דין בעניין זה ללא חוות דעת מומחה, שממנה נלמדת הרמה המקובלת ברפואה והקובעת אם במקרה נתון הייתה סטייה מרמה זו.
יחד עם זאת, במקרים מיוחדים וחריגים, יהא בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת ולמנות מומחה מטעמו.
במסגרת "הטעמים המיוחדים" נכללים, בין היתר, סיכויי התביעה, שכן במקרים מסוימים בית המשפט גם יכול לקבוע, שהגם שמדובר בעניין שברפואה, כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית ברורה וחד משמעית, המצויה בידיעתו השיפוטית של בית המשפט.
לצורך עריכת חוות דעת רפואית, המשמשת כאמור בסיס לתביעה, יאספו עורכי דין המטפלים את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי ויפנו למומחה רפואי בתחום המבוקש.
המומחה יעיין במסמכים הרפואיים ויחווה דעתו בשלב ראשון בשאלה האם הטיפול הרפואי שניתן במקרה הקונקרטי היה להערכתו ולדעתו, רשלני והאם הרשלנות בטיפול הרפואי גרמה לנזקי המטופל.
במידה והמומחה הרפואי סבור כי הייתה רשלנות אשר גרמה לנזק, הוא יכתוב חוות דעת מפורטת ומעמיקה אשר תצורף לכתב התביעה.
יצוין כי משקלן של חוות הדעת הרפואיות משני הצדדים מכריע, ובשל כך כדאי תמיד לחתור לקבלת חוות דעת יסודיות ומעמיקות ולהשתדל שאלה תיכתבנה על ידי מומחים מובילים בתחומם.
זליכוב, בן-דן ושות' עורכי דין ונוטריונים
איך מצאתם:
1. רשלנות רפואית
2. תביעת רשלנות רפואית
3. פיצוי במקרה רשלנות רפואית
4. פיצוי ליקוי גופני